רש"י על כתובות פ״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 תיזיל ותיחלה כו' - דאמרינן אפי' יורש מוחל ואמה של זו מכרה להן שטר חוב שהיה לה על בעלה:
2 עשינו עצמינו - כקרוב של בעל דין או אוהבו הבא אצל דיינין ועורכו בראיות אחר זכות אוהבו או קרובו כך למדתי עצה לזו להפסיד שכנגדה:
3 מעיקרא - כשאמר כן:
4 לבסוף - כשנתחרט:
5 אדם חשוב שאני - לפי שלמדין הימנו ויש שיעשו אף שלא לקרובים:
6 ואי פקח הוא - הלוקח:
7 מקרקש ליה זוזי - ללוה ושוכרו בהן לכתוב לו שט"ח בשמו קודם שיעשו קנוניא בין שניהם:
8 מאן דדאין דינא דגרמי - המחייב את הגורם הפסד לחבירו:
9 מגבי ביה - בהאי שטרא מן המוחלו:
10 דמי שטרא מעליא - כל החוב שבתוכו:
11 ומאן דלא דאין כו' - פלוגתייהו בבבא קמא בפרק בתרא דף קטז: ורבי מאיר אית ליה דינא דגרמי כדתניא שם דף ק: נתייאש הימנה ולא גדרה הרי זה קידש וחייב באחריותו גבי כלאים וקיי"ל כוותיה:
12 מגבי ביה דמי ניירא בעלמא - כלומר אומר שלא מכר לו אלא הנייר והרי הוא בידך:
13 כפייה רפרם לרב אשי - שבא הדין לפני רב אשי וסיבבו והקיפו בראיות ואגבי מדינא דגרמי:
14 כי כשורא לצלמי - כלומר גיבוי גמור כל ההפסד דקדק בו כאשר ידקדק הלוקח קורה לצור בה צורות שלוקח ישרה וחלקה:
15 האי כי דיניה - זה הלוה מעות וזו סמכה על שיעבוד הקרקע והיא לא נתנה כלום ואם בשביל נכסי צאן ברזל הנישומין בכתובה הוא זכה בהן מיד וזו צירפתן עם הכתובה על שיעבוד הקרקע:
16 ולא חזיא אלא לחד - אין בה אלא כדי לאחד מהן:
17 לבעל חוב יהבינן - שלא תנעול דלת:
18 יותר משהאיש רוצה כו' - ולא חיישינן לומר משום חינא ודוקא שהשטרות נכתבו ביום אחד אבל אם קדמה זמן הכתובה היא גובה:
19 ודאי דאמריתו כו' - לשון שאלה הוא אמת הוא ששמעתי שאתם אומרים דבר זה של תימה דמטרחינן ליה ללוה למכרה והלא המלוה עיקר סמך שלו על הקרקע:
20 תולה מעותיו בעובד כוכבים הוה - מעות היה לו לפרוע ואומר של עובד כוכבים הם:
21 לדידך דאמרת כו' - במסכת ערכין בפ' שום היתומין דף כב.:
22 פריעת בע"ח מצוה - מצוה עליו לפרוע חובו ולאמת דבריו דכתיב הין צדק שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק בבא מציעא דף מט.:
23 במה דברים אמורים - דלוקה ארבעים: עי' פי' רש"י בחולין קלב: עוד שם קי: ד"ה כפתוהו:
24 מכין אותו - קודם שעבר על העשה ויש בידו לקיים:
25 והלכה והניחתו כו' - ועודנו שם לאחר שלשים:
26 והוא שצבורין - גבי מתניתין דקתני הקודם זכה אלמא רה"ר לא קני ליה לבעלים מידי אלא א"כ מגביהו הילכך לאחר שלשים לאו ברשותה הוא דליהוי גירושין חיילי:
27 צידי רה"ר - סמוך לכתלים שאין דרך בני אדם לעבור שם ולהתחכך בכותלים:
28 מתני' חנוונית - למכור יינו ופירותיו בחנות:
29 משביעה - שלא עיכבה בידה כלום:
30 אפוטרופיא - להכניס ולהוציא פירותיו ולשכור פועלים ולישא וליתן:
31 גמ' ע"י גלגול קאמר - דשמעיה לת"ק דאמר משביעה על האפטרופסות ולא על פילכה ועיסתה ואפילו ע"י גלגול שבועת אפטרופסות דכיון דשבועת אפטרופסות דרבנן דהא לא קטען ליה תובע טענת ברי אלא רצוני שתשבע לי לא מגלגלין על ידה שבועה אחריתי ואתא ר' אליעזר למימר היכא דהושיבה חנונית מיגו דמישתבעה אאפטרופסות משתבעה נמי על ידי גלגול על פילכה ועיסתה דמגלגלין מדרבנן:
32 או לכתחלה קאמר - דאפי' לא מינה אפוטרופיא משביעה על פלכה שהרי אפוטרופסת היא:
33 בכפיפה - בתוך קופה אחת:
34 שפיר - דאמרה ליה הואיל ומשבעת לי על פילכי איני יכול לסבול קפדנותך:
35 מאי נפקא לה מינה - הרי נתחייבת לו שבועה ומה יקשה לה גלגול זה אם לא עיכבה כלום:
36 הואיל וקא דייקת בתראי - אינך אוהב ומאמין אותי ולא מצינא דאידור בהדך:
37 הרי שלא פטר - שלא כתב לה נדר ושבועה אין לי עליך:
38 נדר - שנודרת לו יאסרו עלי כל פירות שבעולם אם עיכבתי משלך כלום כדאמר במסכת גיטין דף לד: נמנעו מלהשביעה התקין ר"ג הזקן שתהא נודרת ליתומים כל מה שירצו וגובה כתובתה:
39 מתני' אינו יכול להשביעה - בגמ' מפרש מהי שבועה פטרה:
40 אבל משביע הוא את יורשיה - אם גירשה ומתה ויורשיה תובעין הימנו כתובתה נשבעים שבועת יורשין המפורשת במסכת שבועות דף מה. שבועה שלא פקדתנו בשעת מיתה ולא אמרה לנו קודם לכן ולא מצאנו בין שטרותיה ששטר כתובתה פרוע:
41 ואת הבאים ברשותה - אם מכרה כתובתה לאחרים ונתגרשה ומתה והלקוחות תובעין אותו נשבעין אף הן שבועת היורשין:
42 אבל יורשיו משביעין אותה - אם נתאלמנה והיא או יורשיה נפרעין מן היתומים צריכים שבועה שהרי לא פטרן אלא ממנו אם תגבה כתובתה בחייו:
43 לבאין ברשותי - אם אמכור נכסי ואת באה ליפרע מלקוחות:
44 הלכה מקבר בעלה כו' - זו שפטרה בעלה מן השבועה והכי תני בהדיא בתוספתא דאהך שפטרה קאי:
45 לבית אביה - שלא נתעסקה שוב בנכסים:
46 על העתיד לבא - על עסק שלאחר מיתה שלא עיכבה בידה כלום דהשתא נכסים דיתמי נינהו ולא מהניא בהו פטור דידיה:
47 על שעבר - על עסק שבחיי בעלה:
48 גמ' שבועה מאי עבידתה - איזו שבועה סתם שאשה חייבת לבעלה או ליורשיו דקתני דכי לא פטרה משביעה וכי פטרה אין משביעה: